פסק-דין בתיק תא"מ 16804-12-10

1. התובע, סוחר בחומרי בנין, אוחז בשישה שיקים, בסך כולל של 6,200 ש"ח, אשר נמשכו על ידי הנתבע לפקודת קבלן שהיה אמור לבצע  עבודות בניה בביתו.

2. התובע טוען כי הוא קיבל את השיקים מן הקבלן בתמורה לחומרי בנין שהוא סיפק לביתו של הנתבע. התובע מוסיף וטוען כי בטרם הסכים לקבל את השיקים הוא שוחח עם הנתבע אשר הבטיח לו שהשיקים יפרעו.

3. הנתבע טוען כי הקבלן רימה אותו בכך שנטל ממנו את השיקים מבלי שביצע את העבודות להן התחייב. הנתבע מוסיף וטוען כי התובע לא סיפק שום חומרי בניין לביתו.

4. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם התובע סיפק את חומרי הבניין שבגינם נמסרו לו השיקים. אין ראיה ישירה בנושא זה, לא לזכות התובע ולא לזכות הנתבע, ולכן ההכרעה בסוגיה זו תיפול בהתאם למשקל שיש לתת לעדותו של כל אחד מן הצדדים.

5. עדותו של התובע הייתה סדורה, שוטפת ומשכנעת. בעדותו של התובע יש הגיון פנימי מוצק, שכן סביר להניח כי הקבלן לא היה מוסר לתובע את השיקים של הנתבע אלמלא הוא סיפק לאתר חומרי בניין. אכן, יש אפשרות כי התובע והקבלן עשו יד אחת כנגד הנתבע, במטרה להוציא ממנו את כספו במרמה, ברם מלבד טענה בעלמא לא הוצגה בפניי שום ראיה להוכחת הקנוניה.

6. מאידך, בגרסת הנתבע התגלו סתירות מהותיות אשר גורעות ממהימנותה. ראשית, הנתבע טען בעדותו כי הקבלן נטש את ביתו מבלי להשלים את העבודה וכי העבודה, לא הושלמה עד עצם היום הזה (עמ' 11 ש' 31-30). לעומת זאת, בתצהיר שצירף הנתבע להתנגדות לביצוע שטר הוא הצהיר כי: "... העבודות בביתי ובבית בן דודי בוצעו במלואן באמצעות קבלן אחר" (סעיף 6 לתצהיר). שנית, בעדותו טען הנתבע כי לא הכיר את התובע ולא דיבר איתו עד לאחר שנודע לו כי השיקים הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (עמ' 11 ש' 24-23). לעומת זאת, בסעיף 7 לתצהיר הנ"ל הצהיר הנתבע כי: "אציין כי הזוכה בתיק זה הינו ידוע לי כסוחר חומרי בנין מכפר חיזמה". ושלישית, בעדותו טען הנתבע כי הוא זה יצר את הקשר הראשוני עם התובע לאחר שנודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל (עמ' 11 ש' 24-23). לעומת זאת, בסעיף 7 לתצהיר טוען הנתבע כי התובע יצר עמו את הקשר הראשוני. בנוסף לסתירות האמורות, נוצר הרושם כי הגרסה לפיה התובע לא סיפק חומרי בנין כלשהם נטענה בתצהיר שצורף להתנגדות בשפה רפה ולא משכנעת. הנה כך, הטענה האמורה מופיעה רק בשולי התצהיר בסעיף 11, בעוד שהיא לא נזכרת בסעיפים 7-6 לתצהיר, שם מפנה הנתבע את עיקר חיציו לקבלן שלטענתו רימה אותו.

סיכומם של דברים, גרסת התובע יותר משכנעת ומהימנה מגרסת הנתבע.

7. הנתבע טוען כי התובע ידע בשעה שנטל את השיקים, כי הקבלן רימה את הנתבע. טענה זו לא הוכחה והיא חסרת הגיון, שכן הנתבע עצמו טוען שהקשר הראשון נוצר בינו לבין התובע רק לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ואם כך הדבר כיצד היה התובע אמור לדעת שהקבלן רימה את הנתבע?

8. הנתבע טוען כי לא כל השיקים הוצגו לפירעון על ידי הפקדתם בבנק. טענה זו אינה יכולה להועיל לנתבע משעה שהוא מודה כי ביטל את כל השיקים, כך שאין מחלוקת שהם לא יכלו להיפרע. יתר על כן, טענת אי הצגת השיקים לא נטענה בהתנגדות לביצוע  שהגיש הנתבע.

9. לאור האמור התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבע לשלם לתובע סך של 6,200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פירעונו של כל שיק ועד ליום התשלום בפועל. הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך של 800 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ש"ח.

ניתן היום,  יב' ניסן תשע"ב, 4 באפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: